סיפורים נוספים:

בחזרה הבייתה

נכתב על ידי: יהודה עצבה

קריאה: יהודה עצבה:




בשנות החמישים נשארו רק הטפשים.
ימים של דב יוסף ואוכל בתלושים
במכולת נקודות
וצבא של עתודות.
חקי למעלה וחקי למטה
מפעל בגדים אחד, כולו תוצרת את"א
אמרתי: אדיוט מי שנשאר
פרשתי לניכר.
זכיתי ועזבתי
ולארצו של הדוד סם הגעתי.
שטפתי כלים, אספתי זבלים, רעבתי וסבלתי ומכל אדם פחדתי
הגשמתי חלום, עשיתי את המכה
ראו בי מליונר, מותג להערצה
ואני חלמתי רק לחזור ולחוש את השכונה
רציתי מעט נחת לחזור לארץ המובטחת
אך מה קורה פה? מה הולך פה?
הכל פה, כה שונה פה.
באתי חזרה, זכרתי מעברה
צועק במלוא גרון
למה לעזאזל לא מצליח לקנות, גם במליון חדר וחצי עם סלון.
הכל השתנה, השכונה הפכה זהב וחברי ההםהטפשים,

 משנות החמישים, עושים את המכה
וסופרים את הכספים.
לכם רק זאת אשיח, אלה ימות משיח.
כי מי היה מאמין, שמדי חודש בחודש, ירכשו יהודים  קורת גג, בארץ הקודש.
בשנות החמישים, נשארו רק הטפשים.
ימים של דב יוסף ואוכל בתלושים
במכולת נקודות
וצבא של עתודות.
חקי למעלה וחקי למטה
מפעל בגדים אחד, כולו תוצרת את"א
אמרתי, אדיוט מי שנשאר
פרשתי לניכר.
זכיתי ועזבתי
ולארצו של הדוד סם הגעתי.
שטפתי כלים, אספתי זבלים, רעבתי וסבלתי ומכל אדם פחדתי
הגשמתי חלום, עשיתי את המכה
ראו בי מליונר, מותג להערצה
ואני חלמתי רק לחזור ולחוש את השכונה
רציתי מעט נחת, לחזור לארץ המובטחת.



הערה: נכתב בעקבות החזרה של רבים מהחלום הגדול של 'אמריקה' ומארצות אחרות לארץ. כל זה על רקע האמרת מחירי הדיור בארץ.
 

בשכונת הפחים בירושלים. 2010. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
י"ד, כסלו, תשע"א. 21.11.10
 
|