אז זהו חזרתי לכתוב אחרי הרבה ימים. אני כבר בקושי זוכרת הרבה דברים. באגם גארדה פגשתי את המשפחה של דודה שלי וגם דוד שלי וחברה שלו הגיעו מישראל איזה כייף השתוללתי עם כולם עשינו איתם ליל סדר אצלנו בדירה אפילו טעמתי מצה אבל לא אהבתי. שרנו שירים שלמדתי בגן. למחרת ההיינו בגארדה לאנד והיה כייף והרבה גן ששויים נסעתי ברכבת הרים וקפצתי במתנפחים. היה שם הרבה ציפס לאכול והיו תורים ענקיים לכל מתקן, אח"כ המשכנו לארוחת אבירים. זו טירה ענקית עם אורווה לסוסים. היתה הופעה של נסיכים שנלחמים עם חרבות, מי יתחתן עם הנסיכה. מאוד פחדתי מהסוסים, אבל אבא אמר לי אמר ששלנו זה האביר הצהוב והוא אוהב אותנו. האביר נלחם ולנו הגישו אוכל בכלים מפח. שתיתי המון קולה, זה מיץ שקופץ בפה ומדגדג. אני מאוד אוהבת את המיץ הזה (נראה לי שזה מיץ שיכול להצליח בכול העולם) אכלתי בידים עוף שלם וגם קיבלתי צ'יפס. לא תאמינו אבל הצהוב ניצח את כל האבירים האחרים וזכה בנסיכה. אמא אמרה שכנראה בגלל ששילמנו את הכרטיס היקר, בגלל זה הוא ניצח. בסוף הנסיכה חייכה אליי ורצתה להצטלם איתי, אבל התביישתי מאוד. בכלל בכל מקום הרבה אנשים מחייכים אליי אבל הם לא מכירים אותי ואני שומעת מילים כמו "פרינצ'סה" ו"בלה" אבל אני לא מבינה מה זה. באוטו נרדמתי. היינו גם בוונציה, שזו עיר שאין בה מכוניות. אני רציתי גן ששויים . הלכנו המון ברגל. היינו בפיאצה סן מרקו, היו המון אנשים. נכנסנו לתערוכה של לאונרדו דה וינצ'י, היו שם פסלים ומכשירים שהוא המציא. אבא נזכר איפה יש גן משחקים והלכנו לאזור הביאנלה ובאמת היה גן ששויים ונדנדות והרבה ילדים שגרים בונציה. עלינו על אוטובוס סירה שלקח אותנו לחנייה של האוטו. נרדמתי. למחרת עשינו יום כביסות. ז"א היה הרבה גשם בחוץ וראינו טלוויזיה אני והאחיות שלי אבא ישן המון. ואמא כל הזמן לקחה אותי למכונת הכביסה. טיילנו גם בהרים ובעוד כמה מקומות עם צ'יפס וגם גלידה. טיילנו ברגל בהרים עם שלג ולא היה לי קר. אפילו לא נפרדנו מדודה שלי כי הם נסעו כשישנתי, הם חזרו לישראל. אנחנו נפרדנו מאגם גארדה והמשכנו לטוסקנה. האמת אבא אמר כמו זכרון יעקב ואמא אמרה שזה המקום מהיפים שראתה. גרנו בבית ישן עם תקרה גבוהה וריח של ירושלים. אבא אמר כמו שהיה אצל סבתא שלו כשהיה ילד. איך זה יכול להיות שאבא ואמא היו ילדים. את זה אני אף לא מבינה. טיילנו ברגל בהרים ובנחלים ואפילו ירד גשם אבל המשכנו. בערב אכלתי צ'יפס. ישנו שם יומיים והאנשים הביאו לי נדנדה ושיחקתי בחצר הגדולה שלהם. נפרדנו מהם והאישה שרה לנו בעברית "הבאנו שלום עליכם" ועשתה לנו ביי ביי, אני אמרתי לה "צאו" והיא צחקה. נסענו באוטו לפירנצה ואמא אמרה שיש שם פסל של דוד שרואים לו את הבולבול. בכיתי שאני רוצה לראות בולבול. החננו את האוטו והלכנו ברגל המון בכיכרות גדולות ואכלתי גלידה. נכנסנו לתערוכה של פסלים גדולים. אח"כ מצאתי את הבולבול של דוד והרבה אנשים הצטלמו ליד הפסל. בלילה חזרנו לאוטו ונסענו לרומא. נרדמתי. התעוררתי בקמפינג שזה מין בית קטן ויש לו מטבח סלון וחדרי שינה. ההורים סיפרו שלקח המון שעות למצוא את הקמפינג של רומא. נסענו ברכבת תחתית לתוך העיר העתיקה של רומא וראיתי ארמונות פסלים וגם את הקוליסאום הענק. עלינו במעלית לקומה העליונה והיתה הופעה של להקה על המדרגות הספרדיות. בכל מקום מוכרים כל מיני צעצועים ברחוב. אבל אני ואביגיל אכלנו גלידה ליד הקוליסאום ואילי פתאום רצתה בוטנים התחלקנו בבוטנים ואילי קיבלה ביס מהגלידה שלי. היום קמנו ונפרדנו אחרי הרבה ימים מהקמפינג. הכי אהבתי את הגן 'ששויים' בקמפינג גם מגלשה וגם נדנדות ואני עושה הכל כבר לבד. עכשו אנחנו ממשיכים לנסוע ועצרנו בנמל אוסטיה העתיק של רומא שאבא אומר שכל השמות פה זה שמות של מחלות. אבא הלך לשתות קפה, הוא אומר שהוא ראה כבר מספיק אבנים ישנות ושכולן דומות ואני מטיילת עם אמא והאחיות שלי בעיר העתיקה הזו, כשאני אחזור אני אספר לאבא איך היה.