סיפורים נוספים:
אפיית עוגה בסיר פלא

עוגה שווה זהב

נכתב על ידי: אילנה דבח

                                                               
וואי איזה ריח!!! למות!!!
כל חלל הבית התמלאו בריח משכר של עוגה, שרק עכשיו יצאה מהתנור. בא לך לצלול אל תוך העוגה אל מחוזות מתוקים, שרק נמצאים באגדות....
 נסיך משפחת המלוכה חי כל חייו בממלכה. הוא גדל בפינוק אין קץ כיאה לנסיך. המלך ביקש מהנסיך ללמוד מקצוע, כדי שיוכל להעסיק את עצמו במשהו.
הנסיך סירב בטענה, כי הוא נסיך ואין לו צורך לעבוד.
האב - המלך לא הפסיק הצהרותיו בפני הנסיך, על כי עליו ללמוד מקצוע, גם אם הוא לא יעבוד בו לעולם.
בכל פעם, שהטבחית הביאה את עוגתה המהוללת, הריח הופץ בכל חדרי הארמון ונתן מתיקות נעימה באוויר. כך שהנסיך החליט להיות שוליית הטבחית, כדי ללמוד את רזי האפייה. 
לאחר חודשים של שהייה במטבח תחת עיני הטבחית והדרכתה , הנסיך למד את כל טכניקת האפייה והטריקים הנלווים והמטעמים, שיצאו תחת ידיו היו נימוחים וטעימים להפליא. לימים הנסיך התאהב במלאכת האפייה והיה שוהה במטבח יותר זמן מרגיל.
יום אחד החליט הנסיך לטייל בממלכתו בין חנויות לממכר עוגות, כדי לדעת יותר בתחום האפייה. כולם הכירו את הנסיך ונתנו לו כבוד כיאה לבן המלך. הוא הריח וטעם ושאל וחקר. התפעלו הנתינים מחוכמתו וידיעותיו בתחום האפייה ושיתפו אותו במתכונם המפורסם ביותר.
ויראה הנסיך, כי נחמד לו בין נתיניו ועשה זאת מנהג של דרך קבע. הוא יצא אל השווקים, בכל פעם עיר אחרת ואסף אליו את מתכוני האופים.
השמועה פשטה בממלכה, על כי הנסיך מטייל בין הערים השונות. לא רחק היום ושמעו זאת בני בלייעל והחליטו לחוטפו, כדי לקבל מאביו המלך דמי כופר בעבורו.
בני הבלייעל שמו את הנסיך במרתף סגור על בריחים עד למועד בקשת הכופר.
הנסיך, שהבין כי צרתו גדולה, פנה אליהם ברעיון, על כי הוא יודע לאפות ובמקום לקבל כופר חד פעמי, הוא יכול לאפות והחוטפים יכולים למכור את המאפים בחנויות הממלכה ולקבל תמורה הוגנת במטבעות כסף. כך הנסיך יהיה יעיל יותר.
הרעיון קסם להם והם הסכימו מייד.
כעבור מספר שבועות, שבהם זכו בכסף רב ממכירת מאפים לנתינים, הנסיך נידב רעיון חדש. הוא יאפה עוגה גדולה והם יוכלו למוכרה למלך אפילו בעבור מטבעות זהב. בני הבלייעל פרצו בשאגות מטורפות של ניצחון, על כי יהיו עשירים .הם סיפקו לנסיך את כל החומרים והוא אפה את עוגת חייו. הוא עיטר את העוגה בצורות משונות, שנראו כמו אותיות. אבל בני הבלייעל לא ידעו קרוא וכתוב והעוגה נראתה מדהים, כך שמיהרו אל המלך למוכרה.
כשראה המלך את העוגה, החוויר ונדם לרגע. מייד ביקש ממשרתיו לקחת את בני הבלייעל לחדר המתנה ולתת להם אוכל ושתייה מכל טוב.
לאחר לכתם הוא קרא את מה, שבנו כתב בקרם על העוגה : " אבא, חטפו אותי ואני נמצא במרתף. תן להם זהב ועקוב אחריהם, כך תמצא אותי".
בתום הארוחה, יצא המלך עם חייליו בעקבות החבורה המאושרת עם שקיות הזהב, שלא חשדו בכלום. החבורה הובילה את המלך על חייליו אל הנסיך , שחזר הביתה לארמון ובני הבלייעל לכלא.
הנסיך חיבק את המלך ואמר לו: " תודה שהכרחת אותי ללמוד מקצוע. הצלת את חיי".
                                                                    

במגדניית העוגות
© כל הזכויות שמורות
אור ליום שישי ה' תשרי, תשע"ג. 21.9.12
 
|