|
לפני הרבה שנים, אולי בזמן שלמה המלך, היה בעיר קטנה ורחוקה שליט חכם,אסף השליט את יועציו ואמר להם:
אמנם בעירנו עוברים דרכים בהם נוסעות שיירות, אבל בשביל להיות עיר גדולה ועשירה, עלינו למכור משהו שכולם צריכים,שממעט להתקלקל,ואפשר לקנות ממנו בקלות מעט או הרבה, ויהיה לנו ממנו כל כך הרבה שיבואו דווקא אלינו,
יבואו אנשים לקנות אותו, יקנו גם דברים אחרים וכך נגדל ונתעשר.
אמר אחד החכמים: שליט נכבד קמח מתקלקל, מים יש לכל, אבל שמן טוב קשה להשיג במקומותינו,
יש שמן חמניות ויש שמנים אחרים אבל שמן זיתים עולה על כולם.
בידוע כי סוגי שמן הזית הם תשע, משמן כתית ועד לפשוט,יש בירושלים מקדש, בו מקריבים קרבנות עם שמן,בוודאי יש שם הרבה שמן טוב.
אמר הפיקח:רק אם נקנה הרבה מאד שמן יצא שמנו כמרכז למסחר בשמן, על כן עלינו לקנות שמן במאה ריבוא מנה וריבוא עשרת אלפים הוא.
אמר חשליט: נזמן את עלדילאי הסוחר שהיה קצין בצבאנו , ניתן בידו הכסף,עם חיילים שישמרו עליו ונשלח אותו לירושלים.
בנו עגלות חזקות,שמו בהן את הכסף, הקיפו אותן בשומרים והלכו לירושלים.
נכנס עלדילאי לירושלים ושאל בשוק: מי ימכור לי שמן זית מעולה במאה ריבוא מנה?
אמרו לו:כאן אין כל כך הרבה שמן, תנסה בצור שהיא נמל וממנה מסחר לכל איי הים.
הלך עלדילאי עם העגלות והשומרים לצור,נכנס לשוק ושאל: מי ימכור לי שמן זית מעולה במאה ריבוא מנה?
אמרו לו כאן אין, אבל תנסה בגוש חלב,שהיא נחלת אשר ולו הברכה "מאשר שמנה לחמו".
הלך עלדילאי עם העגלות והשומרים לגוש חלב, נכנס לשוק ושאל: מי ימכור לי שמן במאה ריבוא מנה?
אמרו לו לך לניתאי מן הסתם עוד נשאר לו.
בא עלדילאי לניתאי ושאל התמכור לי שמן זית מעולה במאה ריבוא מנה?
אמר לו ניתאי,הא לך, אבל כלום אתה צריך ליותר?
אמר עלדילאי: הן,אלא שאין לי דמים..
אמר ניתאי: אם אתה רוצה ליקח,קח ואני אלך עמך לעירך
מדד לו שמן בשמונה עשרה ריבוא..
לא הניח עלדילאי סוס ופרד,גמל וחמור בכל ארץ ישראל שלא שכרו,
כיוון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקלסו,אמר להם לא לי קלסוני אלא לזה שבא עימי שמדד לי שמן במאה ריבוא והרי נושה בי בשמונה עשרה ריבוא.
אמר השליט: הרי זה מבורך:מאשר שמנה לחמו.
לפי מנחות דף פה: ד"ה תנו רבנן וטובל בשמן רגלו.
|