סיפורים נוספים:
הפרימוס

עמוד הבית » סיפורים » סיפורים מוקלטים » סיפורו של הפרימוס

סיפורו של הפרימוס

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:
הו הפרימוס הפרימוס. כמה היית נוכח בימי הילדות של דור שלם. היום נשכחת, איש לא יודע איך מדליקים פרימוס מהו פרימוס, מה היית לנו.
בבוקר כששמענו את ה ( רעש של פרימוס )ידענו שבבית מתחיל יום חדש. הפרימוס  הוא מעין חביונת קטנה עגולה בצבע נחושת קלל עם שלוש רגליים. כעת לחביונת הקטנה הזו היה פקק מיוחד וכששחררנו את הפקק ניתן היה למלא נפט לתוך הפרימוס. אחר כך היה צריך להכניס לחץ אוויר על ידי המשאבה הזו וסילון נפט דק היה פורץ מעלה מעלה אל ראש הפרימוס ואז היה צריך להדליק גפרור ולקרבו לסילון הנפט בזהירות או אז הייתה פורצת להבה שחיממה את ראש הפרימוס עד שהאש הפכה להיות קבועה וקול נהמתה מילא את חלל הבית מין רעש כזה ש..שש....שש  מין מנגינה שמילאה אותנו בטחון. כי אימא עם הפרימוס חיממה את המים לתה וקפה, אימא בישלה מאכלים אתו אתו חממנו את המים לרחצה בימי חמישי וביום רביעי היה יומו המפואר של הפרימוס שכן היה זה יום הכביסה היום שנבראו בו המאורות. ואכן מי שלא ראה אם עבריה שולה סדינים לוהטים מתוך הכביסה אינו יודע מה היה יום כביסה בימים ההם.
וכמה שהסדינים היו צחים כשלג זה היה בזכות הכחול כביסה. כן היו שמים מעין גוש גיר כחול שהיה בתוך גזה כזאת וזה היה ממש מלבין את הכביסה והיא הייתה יוצאת צחה כשלג.
ככה היה הפרימוס מלווה אותנו במנגינה שלו שופעת הבטחון במשך כל שעות היום. לקראת ערב כמעט עם שקיעת השמש אימא כבתה את הפרימוס. איך ידענו שמענו לפתע פסס...ססס והשתררה דממה בבית ואז גם ידענו שהגיע הזמן להתכונן לשינה. בירושלים בימים ההם הלכו באמת לישון מוקדם.
הפרימוס
© כל הזכויות שמורות
ג', אב, תשע"ה. 19.7.15
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה