העכברים השכנים

היו שתי חנויות אחת מול השניה ב"סוק אל עטרין" (הכוונה לשוק הבשמים בעיר העתיקה בירושלים).

אחת של יהודי ואחת של ערבי. החנות של היהודי יש אורז, סוכר, חיטה. שקים של סחורה. מולו חנות של משחיז סכינים. בלילה היו נפגשים שני העכברים שגרו בשתי החנויות.

שאל עכבר את שכנו - מחמד מה שלומך.

השיב - טוב יעקוב.

העכבר היהודי הוזמן לחנותו של משחיז הסכינים העכבר הערבי. הביא אותו לחנות. היו לו כמה טיפות של שמן על אבני המשחזת.

אומר לו - תפדל. התחיל מלקק את השומנים.

אמר יעקוב למחמד - אתה נראה לי כחוש ורזה, מה קרה? השיב – הפרנסה קשה.

אמר העכבר היהודי יעקב - אני מזמין אותך אלי, אבל אל תשתולל, ואל תפתח את העיניים. תסתפק במה שיש ויש בשפע. אל תעשה נזקים. אם אתה עובר על כל מה שאמרתי לך אני לא אחראי לגורלך.

אמר לו - בסדר. בא בלילה לבקר אותו. החנות מלאה, על הרצפה חיטה, סוכר הכל מפוזר. אבל העכבר התחיל לקרוע שקים.

בבקר ראו בעלי החנות שיש עכברים, שמו מלכודת ופיתיון שהעכבר מחמד לא עמד בזה ונלכד. התחיל לצעוק: - יעקוב, יעקוב תציל אותי.

אמר לו - מתחילה הזהרתי אותך שלא תעשה נזקים ושלא יצאו העיניים. לא אוכל לעזור לך.

זה סופו של אדם שמבאר ששותה ממנה מים ולא מכסה אותה זה יכול להרעיל.