רבי אברהם עזרא הכהן

נולד בירושלים בשכונת זיכרון טוביה. היה אח הצעיר של אבי. היה נותן שעורי תורה לקשישים יום יום. נתן  גם שעורים לקשישים בבית ישראל ובימי שני היה נותן שעורים לקשישות בשמואל הנביא.
 
בימי שישי נותן שעור בנווה שמחה ,בית אבות ברוממה. כל ערב היה נותן שעור בטוראנטו בין מנחה לערבית וכל שבת ב'חסד ורחמים' לפני מנחה.
  וכל זה היה עושה בלי רכב וללא תשלום.
אז למה אני מזכיר אותו, כי עסק הרבה בתורה, כי אהב את הבריות, כיבד כל איש ילד וזקן. אף פעם לא העיר למישהו.

לא היה חשוב לו מה עושה הבן אדם, כמה דתי הוא ואם הוא מתפלל שלוש פעמים ביום.
היה מספר סיפורי תורה בדרכי נועם.
כל כך הייתי גאה שהוא היה מופיע בבית הכנסת ,נותן דרשות " והגדיל לעשות ברמזים חידות וגימטריאות שיש בהם לחבב את התורה"

את זה כתב הרב בקשי דורון שהיה קרוב משפחה והכיר את הדוד אברהם עוד מילדות. אני זוכר את הדרוש שהוא נתן בשבעה של אמא.
 
אותו שבת קראנו את פרשת בא. אז דרש כי ב היא השם משפחה של אמי כשנולדה שזה "בלו" והאלף זה "אסתר" ואחרי כן סיפר כי בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים.
 
כמה נחת והרגשה טובה הרגשתי בתקופה כל כך כואבת... הוא היה נותן שעורים דרך הרדיו במסגרת יום השישי בפרלמנט הירושלמי, אני מכיר הרבה חברה בשכונות אשר מצאו בו משענת וחלקם חזרו בתשובה .

אני מקווה שהם ממשיכים את דרכו והיא דרך הנועם. מנוחתו בגן עדן.