|
בעיר אחת חי עשיר מופלג מאוד בעל נכסים ומקנה לרוב ולנ"ל היה בן אחד שידע ליהנות מכל רגע בחייו. עם הכסף שאביו נתן לו לצרכיו,כמעט מיידי יום ביומו ערך מסיבה לחבריו והשתייה והאוכל היו כמובן כדת, כיאה לבן עשיר כפי שזה תואר.
יום אחד קרא האב לבנו לשיחה התעניין מי הם חבריו שעליהם הוא מוציא את כל הכספים שהוא נותן לו והבן ללא היסוס השיב לאביו, מה אתה יודע אלא הם חבריי הטובים ביותר, כל יום שאני עורך מסיבה ומזמינם הם ללא עוררין מגיעים מייד ועוד לא היה אחד שסירב ולא בא! ואני מאוד שמח כי יש לי כל כך הרבה חברים טובים שמספרם מגיע לאלף ואף ליותר...... אביו ששמע את תשובת בנו ועל מה ועל מי הוא מוציא את כספו אמר לו: לי יש חבר אחד בלבד והוא שוה יותר מאלף חברים כמו שלך ואיך נדע זאת לבטח ?אז הנה לך נסה זאת על כל חבריך וזאת תאמר להם: שאתה נמצא בשעת צרה ואתה זקוק לעזרה.
הבן קפץ מיד וענה לו: אין לי בעיה ואוכל להוכיח לך כי כל אחד יעשה למעני הכל. האב אמר לבנו: לך קח כבשה מהדיר ושחט אותה ושימה בשק שהדם יכתים אותו מכל צד ובקש מחבריך דבר אחד, אמור להם כי בזמן שהלכת בדרך, ארב לך שודד אחד והנה איך שהוא רצה לשדוד אותי נתתי לו מכה בחרבי והוא נפל ומת וכך אני חייב לנסות להסתיר את גופתו עד יעבור זעם והדבר יישכח.
הבן קיבל עליו את האתגר וכך אכן עשה הלך לדיר ושחט כבשה רכה הכניסה לשק והלך לבתי חבריו שהיו בכל יום מגיעים למסיבה אשר עשה והוא סיפר להם על המקרה אותו קרה כי שודד ארב לו ורצה לשדוד אותו והוא הרגו ושם גופתו בשק שהוא נושא על כתפיו. הראשון שאליו פנה נתכרכמו פניו. התחיל לגמגם וענה לו כי אינו יכול לעשות כנ"ל והמציא לו תרוצים מפה ועד לשם. עזב הבן את החבר הראשון והלך לשני ושם גם כך היה הוא סרב להכניסו ומאחורי הדלת ענה לו כי הדבר לא מקובל עליו ושימצא אחר שיסכים לקבור את הנרצח אצלו וכך הלך הבן מחבר לחבר לכל אותם אלף חברים שבימים רגילים היו מגיעים, אוכלים ושותים והחיוך שעל פניהם לא מש.
חזר הבן לאביו פניו נפולות וכולו אבל וחפוי ראש ואמר לאביו כי לא נמצא ולו אחד שיסכים לקבור את "הנפטר" מכל אותם חבריו שבהם התגאה עד לא מזמן. כעת האב אמר לבנו: לך לאותו חבר יחיד שלי ובקש ממנו אותו הדבר כי יכניס אותך לביתו על מנת לקבור את מה שיש לך בשק. הלך הבן הגיע לבית אותו חבר יחיד של אביו דפק על הדלת ואמר כי הוא בנו של פלוני ששלח אותו לבקש ממנו טובה. החבר של האב ללא היסוס פתח את דלתו הכניסו ומיד עזר לו לקבור את מה שהיה בשק. וזאת מבלי לשאול ולו שאלה אחת. חזר הבן לאביו וסיפר לו את אשר קרה ואביו ענה לו כי לא באלף חברים שיש לאדם מצבו משופר מספיק בחבר אחד חבר של אמת, שהוא אלף מונים מכל אותם חברים שאותם השקה והאכיל במסיבותיו.
כך הבין הבן סוף סוף את המשל והנמשל. עזב את כל חבריו והשקיע את כל מרצו לצד אביו ובני משפחתו והרכוש שלהם הלך וגדל. כמובן שגם סיפור זה שמעתי מאבי ז"ל עטר אברהם ( אפרים ) מורה ומחנך ישר דרך וצדיק יהי זכרו ברוך.
סיפור זה נשלח על ידי הרושם המסור סמי רון-עטר. הסיפור שובץ באתר ב - ו' תשרי, תשס"ח. 18.9.07.
|