החתול פופה

את שנות ילדותי המוקדמות ביליתי אצל סבי וסבתי בעיר מוגדור שבמרוקו, זכרונות רבים ויפים יש לי מהעיר המצוירת הזאת ולא לחינם נקראת העיר בשם "סווירה" שפירושה תמונה, במוגדור היו חיי קהילה פוריים ומפרים מאוד, ובעיקר הושם דגש על חיי המשפחה המורחבת.

אם במשפחה מורחבת עסקינן אז משפחתי היתה אות, מופת ודוגמה למשפחה מורחבת ומלוכדת שחגגה והתכנסה בימי חג ומועד. כיצד אתאר לכם את מקום מגורי סבתי ללא תמונה? אנסה בכל זאת.
אתם בודאי מכירים בתים של פעם שמטעמי בטחון התקינו שער העשוי עץ ברוחב שלושים סנטימטר. מהקצה העליון בצורת איקס הוצמדו קורות ברזל,בכל קורה נדפקו כ 30 מסמרים שקוטרם כקוטר כפתור והכל נעשה לחיזוק מירבי של הדלת.
וכיצד פותחים וסוגרים דלת כזאת? צריך להפעיל את הדמיון כדי להבין באיזה מפתח השתמשו, שמעתם את הביטוי מפתח העיר כך הוא נראה, מפתח שרק אדם בעל שרירים יכול לשאתו.
לאחר שתיארתי לכם את הפתח אתאר לכם במעט את הבית. בכדי להגיע לקומה הראשונה הצטרכנו לעלות בגרם מדרגות המצריכות מאמץ רב כדי לעלותם [מפאת גובהם] ומה אפשר כבר לבקש מילדה קטנה שעוד לא מלאו לה ארבע שנים, בכל זאת נשאתי פעמי ועליתי במדרגות הגבוהות עד מאוד לקומה השניה. בקומה הראשונה גרו דוד אמי ואחיו וכל ילדיהם ובקומה השניה גרה סבתי וסבי ושמונת ילדיהם וברור שאני ומשפחתי הגרעינית גרנו בשכנות באחד החדרים, בכל קומה היה פרוזדור רחב ידים [ריבוע בצורת מם סופית] שמסביבו היו מצויים החדרים רחבי הידים [כל חדר דמה לאולם] והכי חשוב, המקום החביב עלי ועל כל ילדי השבט היה המרתף.גודלו היה  כגודל הבית והפרוזדורים.

זה היה מרתף אמיתי [ולא כמו ההגדרה של ביסמנט] שבו היו והתנהלו כל הדברים המעניינים שהתרחשו בבית. אח סבי וסבי היו סוחרים ובכל אחד מחדרי המרתף היתה מצויה סחורה שונה, ברחבה הענקית היו מצויים תרנגולים ועוד חיות מחמד,מכל חיות המחמד כל בני המשפחה חיבבו ואהבו את פופה, ומי זאת פופה?
פופה זאת חתולה פרסית יפהיפיה שנכנסה בעד אותו שער שתיארתי קודם לכן. מאז שנכנסה, נכנסה וחדרה ללבבנו, ומה היה בה באותה חתולה שכה התחבבה? היא היתה מפונקת, ובעיקר יפה, יפה. סיפרתי קודם שהמרתף היה המקום החביב עלי ועל ילדי המשפחה, אז,ככה מידי השקימנו קום או בעוברנו בפרוזדור היינו נעמדים ונאחזים במעקה ומתבוננים בכל ההתרחשויות שאירעו ברחבת המרתף ובעיקר התענגנו לראות את חיות המחמד משתעשעות זו עם זו. והיכן החתולה פופה בכל הסיפור? היא אהבה להשתעשע עם הילדים והמבוגרים כאחד. וכך היא התרוצצה מחדר לחדר, ממיטה למיטה ובעיקר דאגה לקבל את כל תשומת הלב.

בבוקר צח פופה נמלטה מהחדר וירדה בגרם -המדרגות,למרתף. מדוע, מה ראתה שם? אין איש יודע לענות עד עצם היום הזה אבל זכורני שבמרכז המרתף במקום שעין צופה ומתבוננת היה מצוי בור ולי נראה שפופה ראתה את בבואתה והחליטה לשחק עמה, אז...הנורא מכל קרה ופופה נפלה לבור בעקבות בבואתה. הבית רעש וגעש, סבי נכנס לעמדת כוננות ובהחלטה מהירה פן תתבע החתולה, הוא כרך סביב מותני
וסביב כתפי חבל עווה והוא שילשל אותי לתוך הבור שאני הקטנה אחלץ את פופה האהובה מפני טביעה. לקול צהלתם של בני משפחתי,
נשאתי בזרועי- בזרועה של ילדה קטנה שעדין לא מלאו לה ארבע את חתולתי האהובה וכשהיא כולה נוטפת מים ומנענעת את גופה אנה ואנה השתהתה לרגע  מהנענוע והיטתה את ראשה ובמבט חודר כאילו אמרה תודה.

עד עצם היום הזה איני יודעת מדוע סבי בחר דווקא בי להיות הלולינית שתציל את פופה, האם בגלל היותי קטנה וצנומה או בגלל היותי זריזה, או אולי לא היה לסבי זמן לחשוב והוא בחר בי ורק בי כדי שאת הסיפור אספר לכם היום.