סיפורים נוספים:
ספרי לימוד

מכתב בקשה

נכתב על ידי: אתי זרגרי

אדם מאד עשיר לא ידע קרוא וכתוב ולו היה בן אחד יחיד. אמר לבנו: בני אני רוצה שאתה תלמד טוב שלא תהיה כמוני. הנה יש לי כסף אבל אני בור לגמרי. הבן נענה לאביו ובקש שישלח אותו לארה"ב לאחת האוניברסיטאות הטובות כדי ללמוד ולהצליח. אכן האב שלח את בנו, צייד אותו בכסף.
לאחר מספר חודשים אזל כספו של הבן ושלח מכתב לאביו וכתב: אבא אני מאד מבקש אם תוכל לשלוח לי כסף כי הכסף שנתת לי נגמר. המכתב הגיע לאב ומאחר והוא לא יודע לקרוא, הלך לשכן ובקש שיקריא לו את המכתב. השכן קרא אותו בטון מאד קשה וזה נשמע מפיו של השכן כי הבן דורש מיד כסף ולא מבקש מאביו. האב כעס מאד ואמר אם כך הוא פונה אלי אני לא אשלח לו כסף.

לאחר זמן מה ראה הבן כי אין תגובה מאביו, שוב שלח לו מכתב וביקש בלשון יפה אם יוכל שיעביר לו את הכסף, כי הוא לא יכול להמשיך לשלם את שכר הלימוד ואת שכר הדירה.

שוב האב הלך לאותו השכן והשכן שוב קרא את המכתב בטון קשה, בטון קשה האב התרגז ואמר עד שהוא לא יבקש יפה אני לא אשלח לו כסף. לאחר זמן מה שוב הבן כותב לאביו ולא מבין מדוע האבן לא שולח לו כסף, הרי הוא רצה שהוא ילמד ויצליח. המכתב הגיע האב הלך לשכן והוא לא היה בבית, פנה לשכן השני והשכן השני קרא את המכתב בנועם כפי שהבן כתב.

האב אמר: יופי, עכשיו אני אשלח לו את הכסף כי הוא ביקש יפה. שאל השכן מה קרה בפעמים הקודמות. האב אמר: הוא כתב לא יפה ודרש ממני לשלוח לו כסף.

השכן בקש לראות את המכתבים הקודמים, קרא אותם ואמר לאב: הרי סגנון הבקשה שלו בשלושת המכתבים הוא זהה, הוא כתב אותו הדבר, מדוע כעסת כל כך.

מוסר השכל: חשוב איך אתה אומר ומציג את הדברים ובאיזה טון. את אותם המילים אפשר לפרש כדברי בנועם ואפשר גם כמילים תקיפות.




תיבת דואר עתיקה - צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
כד', תמוז, תשף. 16.7.2020
 
|