סיפור אהבתם של סולימן והורם

נכתב על ידי: אפרת אסף

ירושלים העתיקה מעוטרת בכתר מלכות, הלא היא חומת העיר העתיקה. את החומה היפה הזו בנה הסולטן סולימאן המפואר, שליט האימפריה העותמנית האדירה.

לא רק במפעלי הבנייה והחקיקה שלו התפרסם הסולטן אלא גם בסיפור אהבתו, שנודע בכל רחבי ממלכתו. כך כתב הסולטן לאהובתו, הורם (החייכנית): את כתר התא הבודד שלי, עושרי, אהבתי, אור הירח שלי. את חברי הטוב ביותר, אשת אמוני, עצם קיומי, את הסולטן שלי."

הורם (Hurrem) שנודעה גם בשם רוקסלנה וחצקי סולטנה נולדה באוקריאינה בשם אלכסנדרה ליסובסקי. היא היתה בתו של כומר שנחטפה בילדותה על ידי סוחרי עבדים והובאה לשוק של איסטנבול. למזלה, רכשה אותה אמו של סולימאן שהתפעלה מיופיה ותבונתה. היא גידלה את הילדה ואז הגישה אותה כמתנה לבנה ביום עלותו לכס המלכות.

סולימאן אהב מאד את מתנתו והיא הפכה לאשה המועדפת בהרמונו. כל כך אהב אותה עד שהחליט לתת לה את חרותה ולשחררה עם קצבה נאה. הור,ם שנפשה אף היא נקשרה בנפשו של סולימאן, בחרה להשאר עם סולימאן ואף התאסלמה למענו. לימים נולד להם בן, סלים, אחד מיורשי העצר המיועדים. כמקובל באותה תקופה היה סולימאן אמור לשלח את הורם להרמון מרוחק שם תגדל את בנה עד שימות הסולטן ויתחיל מאבק הירושה. כך עשה עם הנשים האחרות אך לא עם הרום, הוא סרב להיות רחוק ממנה וכך נשארה בארמון לצידו.

הדבר עורר כמובן קינאה מצד הנשים האחרות. יום אחד אמרה אחת מהן להורם: מי את חושבת שאת? אינך אל שפחה שהורמה מאשפתות. סתם סחורה מקולקלת. באותו ערב כשנקראה הורם למיטת הסולטן אמרה שאינה יכולה להצטרף אליו כיוון שאינה ראוייה שהרי היא "רק סחורה מקולקלת". הסולטן כמובן מיהר לברר מי אמר לה זאת. למחרת כבר לא נראתה אותה גברת בהרמון... אך זה לא היה הכל. סולימאן החליט לשאת את הורם לאשה. איזה סקנדל. לא היה כדבר הזה כבר 200 שנה בממלכה. מה פתאם להתחתן?  שליטים לא מתחתנים. יש להם הרמון ויורשי עצר. אך, סולימאן התעלם מכל המחאות ונשא לאשה את אהובתו הורם.

סולימאן והורם הרבו לבלות יחדיו אך בהיותו סולטן נאלץ לצאת למסעות ברחבי האימפריה וגם למסעות מלחמה. בתקופות פרידתם כתבו השניים זה לזה מכתבי אהבה מרגשים. הוא כתב לה: "האישה שלי, בעלת השיער המרהיב, אהובתי בעלת הגבות הנטויות, העיניים הצוחקות... תמיד אשורר את מעלותייך. אני, האהוב בעל הלב המעונה, בעיניים מלאות דמעות, מאושר." והיא כתבה לו: "פני הבלתי ראויים נגעו באבק שמתחת לרגליך, סולטני ובעלי האהוב. תודה לאל, נפש יקרה שלי, אוצר שלי, אושרי, שמכתבך הנשגב הגיע אלי, ונתן אור בעיני ושמחה בליבי". 

השניים חיו יחדיו עד מותה של הורם. אך, גם לאחר מותם לא נפרדו האוהבים. שניהם קבורים בסולמניה, אחוזת הקבר המלכותית, בה קבור גם האדריכל סינאן, שתכנן את חומת ירושלים.

אפרת אסף, מורת דרך - סיורים וסיפורים בירושלים
0523-953329    Efiassaf@gmail.com  http://efratourisrael.com/

 


 
סולימן על פי טיציאן
© כל הזכויות שמורות
כט', סיון, תשע"ב. 19.6.12


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|