מוקה

נכתב על ידי: טל הילביץ

בחרתי את מוקה בחופש הגדול.הורי לקחו אותי למקום בשם תנו לחיות לחיות כי נידנדתי לה כל השנה שאני רוצה כלב.
היה מאוד חם .השמש עטפה אותנו בכוח והאוויר היה כבד. הרגשתי כמו בתוך תנור. עברנו יחד בין כל הכלובים של הכלבים.רובם נראו עייפיםץכשבו על החול החם עם הלשון בחוץ. רק כלבה אחת התרוצצה בכלוב ושנופפה בזנבה לשלום. מלאת אנרגיה למרות החום
ידעתי כבר אז שהיא בשבילי.


מאז היא הייתה החברה בכימטובה שלי ואהבתי מאוד לקחת אותה לטיולים לגינה בה הייתי משחררת אותה לשחק ואני הייתי חולמת לי .
ערב אחד לקחתי את מוקה לטיול לגינה כרגיל.שיחררתי אותה לשחק והתישבתי על הספסל לחלוםץחלמתי שחייזר חמוד ומצחיק מופיע בגינה ולוקח אותי להרפתקאות בחלל בלי שאצתרך לדאוג לעשות שיעורים,לסדר את החדר ולזכור להאכיל את מוקה.אהה.מוקה,ניזכרתי וחזרתי למציאות אך מוקה לא הייתה בגינה.חשבתי שהיא בטח חזרה הבייתה לבד כי כבר מאוחר והיא ידעה את הדרך חזרה אז חזרתי גם אני והלכתי לישון.


בחצות הוריי העירו אותי ושאלו אותי איפה מוקה.קפצתי מיד מהמיטה.,היא לא בבית?, שאלתי.
מיד נעלתי נעליים ורצתי לרחוב בפיגמה.חיפשתי בכל השכונה אך לא מצאתי אותה.התחלתי לחזור הבייתה דרך הגינה.רציתי לבקש מהוריי שיסיעו אותי בכדי למצא אותה יותר טוב וכשהגעתי לכניסה של הגינה ראיתי את מוקה שלי יושבת ומחכה לי.הכלבה הנאמנה הנפלאה שלי.


© כל הזכויות שמורות
מוצש"ק, ה', טבת, תשע"ב. 31.12.11


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן: