כורדי מגליציה

 – אם מדברים על חייטים ואני מספר באמת סיפורים מהחיים, לא סיפורי אגדה ולא מספרים ולא סיפורים מההפטרה, אלא סיפורים מהחיים, אשכרה!

בשנת 63 הייתי עובד במועצת פועלי ירושלים ואוטובוס מספר ארבע היה עומד על יד טוב טעם, משם למחנה יהודה, הייתי יורד שם והולך ברגל עד שטראוס. בדרך יש חנות של "בקה" חנות של חייטים והוא בוגר של חנות א.ב.ג.  ( ראשי תבות של "אופנת בגדי  גברים" ).

אני בא אצל בקה ואני רואה שיש ז'קט מספר 42 , אז הייתי לובש מס' 42, היום אני לובש מס' 58.

אני מסתכל, בול המספר שלי. אני רואה בול עלי. אני רואה כתוב 14 לירות. אני רואה גם חבילת בגדים מאותו בד של הז'קט. אמרתי -  יופי, אם אני אקנה ז'קט, מחר אני אקנה מכנסיים ותהיה לי חליפה. אני אומר לו – אדון בקה, כתוב 14 לירות תוריד לי לירה אחת. הוא אומר לי – חצי לירה לא, זה סוף העונה. טוב אני לוקח את זה לובש את זה. למחרת אני פוחד לבוא, אני בא אחרי יומיים. אני רואה על המכנסיים כתוב 8 לירות. אני אומר לו – אדון בקה, תן לי את זה עם מדידה, אומר לי זה 10 לירות, טוב אני קונה את המכנסיים אבל אני פוחד להראות לו את הז'קט שמא יראה שיש לי חליפה.

אחרי שבוע אני מקבל את המכנסיים ואני לובש כמו אפנדי ואני הולך, אומר לו אדון בקה איך אני עכשיו. הוא אומר לי – מה? תראה איך אתה עשית? חליפה עולה חמישים וחמש לירות. אני רואה עלתה לך רק 21 לירות. הוא לא ידע אם לצחוק, או לבכות ורק אמר לי אתה "כורדי מגליציה".

 בתמונה: החייט אהרן משכונת יגיע כפיים.


 
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|